במטוס קיימים שישה מחווני טיסה בסיסיים הנותנים לטייס מידע על מצב המטוס בשלושת הצירים, עלרוד, גלגול וסבסוב וכן בנתוני הטיסה, כיוון, מהירות וגובה. כמעט לכל מחוון ישנו מחוון אחד המגבה אותו ומונע באמצעות מערכת נפרדת וזה על מנת שכשלון במערכת אספקת כוח אחת לא יפגע בכל המחוונים.

המכשירים נחלקים לשני סוגים עיקריים:

מכשירים פיטו-סטטיים – המסתמכים על מדידת הלחץ הסטטי והלחץ הדינמי:

מד מהירות, מד גובה, מד שעור נסיקה והנמכה.

מכשירים ג'יירוסקופים – המסתמכים על מדידת מצב, באמצעות סביבונים:

מד אופק מלאכותי, מצפן ג'יירו, מד שעור פניה והטיה.

המכשירים הגיירוסקופיים עשויים לקבל הנעה חשמלית או הנעת אוויר:

מכשירים העשויים להיות מונעים על ידי יניקת אויר מהמנוע:

מד אופק מלאכותי, מצפן גיירו.

שיטות ההנעה השונות נועדו למנוע מצב בו קריסת מערכת אחת תותיר על מכשירים הניזונים ממערכת אחרת.

המכשירים הפיטו-סטטיים:

במטוס 3 מכשירים פיטו-סטטיים:

• מד מהירות: מודד את המהירות המכשירית של המטוס יחסית לגוש האוויר בתוכו הוא נע.

• מד גובה: מודד את גובה המטוס יחסית למישור לחץ הנקבע ע"י הטייס.

• מד שעור נסיקה והנמכה: מודד את קצב הטיפוס או ההנמכה של המטוס.

שלושת המכשירים הפיטו-סטטיים ניזונים משני מקורות לחץ:

1. צינור פיטו: צינור המופנה כנגד כיוון התקדמות המטוס ומודד את לחץ האוויר מול המטוס – לחץ כללי.

פתח סטטי: פתח המודד את הלחץ הסטטי מחוץ למטוס שהוא הלחץ האטמוספרי מחוץ למטוס

מד מהירות:

מד המהירות ניזון משני מקורות:

1. .צינור פיטו: מספק למד המהירות את הלחץ הדינאמי

2. .פתח סטטי: מספק למד המהירות את לחץ האוויר בסביבת המטוס

עי" הפחתת הלחץ הסטטי מהכללי, מתקבל הלחץ הדינמי שהינו יחסי למהירות המטוס.

מד גובה:

מד הגובה ניזון משני מקורות:

1. פתח סטטי: מספק למד הגובה את לחץ האוויר בסביבת המטוס.

2. הטייס: מזין למד המהירות גובה לחץ כגון:

   1. MSL – לחץ אוויר סטנדרטי בגובה פני הים – 1013 מיליבר.

   2. QNH – לחץ אוויר נוכחי בגובה פני הים.

   3. QFE – לחץ אוויר בגובה השדה.

מד הגובה מפחית מלחץ הסביבה את הלחץ המוזן ומקבל את הגובה מעל מישור הלחץ שהוזן.

מד שעור נסיקה והנמכה:

מד שעור הנסיקה וההנמכה ניזון מהפתח הסטטי.

מד שעור הנסיקה מודד את קצב השינוי בלחץ האטמוספרי מסביב למטוס, קצב שינוי הלחץ מתורגם לקצב שינוי גובה המטוס ביחידות רגל לדקה.

תקלות –

פתח דינאמי/פיטו חסום – המחוון יתנהג כמחוון גובה.

פתח סטטי חסום – בטיסה אופקית חווי מהירות שגויים. בטיפוס והנמכה החווי הפוך לתנועה. בנסיקה המהירות תרד ובהנמכה המהירות תעלה.

מחוון תקוע – כנראה הצטברות מים בתא האנרואיד.

המכשירים הג'יירוסקופיים:

במטוס 3 מכשירים ג'יירוסקופיים:

אופק מלאכותי.

מצפן ג'יירו.

מד שעור פניה והטיה.

שלושת המכשירים עובדים על בסיס ג'יירו/סביבון השומר מצבו במרחב.

אופק מלאכותי: מציג לטייס את האופק החיצוני באופן מלאכותי וכן מציג לטייס את זווית את המטוס בציר העלרוד וזווית הטיית הכנפיים בציר הגלגול.

מצפן ג'יירו: מציג לטייס את הכיוון המגנטי של המטוס. המכשיר מודד על ידי ג'יירו את שינוי הכיוון של המטוס בציר הסבסוב ובכך יודע את כיוון המטוס.

על מצפן הג'יירו להיות מכויל תחילה לצפון המגנטי על ידי הטייס.

מד שעור פניה והטיה: מציג לטייס את קצב שינוי הכיוון של המטוס בציר הסבסוב, המכשיר מודד גם את קצב שינוי זווית הטיית הכנפיים בציר הגלגול כחלק ממטרתו לשמש גיבוי לאופק מלאכותי.

מקור הזנה:

בתוך כל מכשיר ג'יירוסקופי קיים ג'יירו/סביבון. על מנת להיות מדויק חייב הג'יירו להסתובב במהירות גבוהה. מקור ההנעה יכול להיות מנוע חשמלי או יניקת לחץ אויר ממנוע המטוס:

במטוס יש מד יניקה (vacuum) המציג את לחץ האוויר במערכת היניקה.

מד שעור פניה והטיה הוא מכשיר ג'יירוסקופי המונע באמצעות המערכת החשמלית.

מד יניקה ואמפרמטר:

בזמן בדיקות המנוע לפני כל המראה על הטייס לבדוק את החיווי במד היניקה ובמכשיר האמפרמטר.

יניקה בטווח הירוק תאפשר פעילות אמינה של מד אופק מלאכותי ושל מצפן הג'יירו.

טעינה תקינה תאפשר פעילות אמינה של מד שעור פניה והטיה.

.תמונת מצב במרחב על פי מחווני הטיסה

על פי כלל מכשירי הטיסה, המטוס נמצא בפניה קלה ימינה ובהנמכה תלולה יחסית.

• מד מהירות מראה מגמת האצה (מתאים להנמכה).

• אופק מראה מצב אף מתאים להנמכה ופניה קלה ימינה.

• מד גובה מראה מגמת הנמכה.

• מד שעור נסיקה מראה מגמת הנמכה.

• מד סל"ד מצביע על כוח מנוע נמוך יחסית (מתאים לשיוט ולהנמכה).

• סקלת מצפן הג'יירו מסתובבת שמאלה, כיוון המטוס הולך וגדל, המטוס פונה ימינה.

• מד שעור פניה והטיה מראה פניה מתונה ימינה.

מגנטיות, כיוונים ומצפן

נווטות מכשירית