ההרכב הכימי של האויר והדלק:

הרכבו הכימי של הדלק: פחמימנים (HC), בעיקר פחמן (C) ותרכובת של מימן (H).

הרכבו הכימי של האויר: 78% חנקן ,20.9% חמצן, 1% ארגון, 0.003% דו תחמוצת הפחמן; שאר האויר מורכב מגזים אצילים באחוזים קטנים מאוד.

ללא החמצן שבאוויר לא תיתכן הצתה וביערה של דלק .

מהו מינון הדלק והאויר לפעולת המנוע ?

מנוע שריפה פנימית זקוק לתערובת דלק או אוויר ביחס מסוים. לשריפה אידיאלית דרושה תערובת ביחס של 1:14, ויחס זה מכונה יחס “סטיוכומטרי“ . היחס מאפשר פעולה תקינה של המנוע ומניעת זיהום אוויר.

יחס זה של תערובת אוויר נקרא גם למבדה 1 (λ).

כאשר כמות האוויר קטנה מ- 1:14.7 התערובת תיקרא תערובת עשירה.

כאשר כמות האוויר גדולה מ- 1:14.7 התערובת תיקרא תערובת ענייה.

במצב של תערובת עשירה לא מנוצל הדלק כראוי, וחלקם של החלקים הלא שרופים והמזיקים בגז הפליטה עולה. במצב של תערובת ענייה הבעירה יותר איטית, חום המנוע עולה והספקו קטן.

אוקטן

האוקטן הוא יחידה למדידת איכות הבנזין מבחינת עמידותו בפני הצתה עצמית. כדי שמנוע יעבוד בשיא יעילותו, נדרשת סינכרוניזציה מושלמת בין תערובת הדלק, חמצן והניצוץ החשמלי. תערובת הדלק והחמצן צריכה להדלק בדיוק ברגע שהבוכנה מגיעה למקומה הנכון בצילנדר

שיטת מדידת האוקטן מבוססת על ערבוב החומר איזו אוקטן, שהוגדר בסקלה כ-001 עם החומר הנקרא נורמל הפטן, שהוגדר כ-0. כשאנו אומרים תערובת של 59 אוקטן, אנו מתכוונים לתערובת שמגיבה במנוע כפי שמגיבה תערובת שבה אחוז האיזו אוקטן הוא 59%ואחוז הנורמל הפטן הוא .5%.

מכיוון שגם איזו-אוקטאן אינו חסין ב 100% מהצתה מוקדמת, קיימים דלקים שונים (מכוניות מרוץ, מטוסים) בעלי אוקטאן הגבוה מ-100 והמכילים תערובות שונות מאיזו-אוקטאן ונ-הפטאן. דלקים אלו דליקים פחות ובעלי הספק גבוה יותר

. היה ואין בידך דלק בעל אוקטן המומלץ ע"י יצרן המנוע/מטוס והיה והינך חייב להמשיך טיסתך הנוכחית והיה ויש בידך להשיג דלק בעל אוקטן גבוה מהמומלץ, עשה בו שימוש