המראת ריחוף:

ראשית יגביר הטייס את כוח המנוע למרב התקין.

אח"כ ירים אט אט את הקולקטיב והמסוק יתחיל להתרומם אנכית.

בשלב זה עליו ללחוץ דוושת שמאל כדי לבלום סבסוב גוף המטוס ימינה.

בהגיע במסוק לגובה הנדרש יכול להטיס להמשיך רחיפה במקום, לצאת לטיסה אופקית או לצאת לטיסה תוך כדי טיפוס.

:המראת ריצה

.מתבצעת כאשר משקל המסוק גבוה ו/או גובה צפיפות גבוה ובתנאי שיש לו מסלול ארוך דיו לריצה

הטייס יגביר כוח מנוע אט אט עד שהמסוק יתרומם מעט כדי מצב בו המגלשים נוגעים לא נוגעים בקרקע

.ימשיך ויביא הסל"ד למרב התקין

כעת יניע מוט ההיגוי מעט קדימה כדי כך שהמסוק יחל בתנועת החלקה על מגלשיו

המסוק ינוע ויגביר מהירות. בשלב זה עליו ללחוץ דוושת שמאל כדי לבלום סבסוב גוף המטוס ימינה

.שמירת המסוק על קו ההמראה תבוצע עם מוט ההיגוי

בהגיעו למהירות המעבר, ניתן לנתקו מהקרקע במשיכת מוט היגוי קלה לאחור ואחר החזרה למצב אופקי כדי שמירתו בגובה אפקט הקרקע

בהגיע המסוק למהירות של כ - 45 קשר, ניתן להעבירו לטיפוס בזווית קלה

מעבר לטיסה אופקית:

הטייס יניע הסטיק קדימה. ע"י כך יטה מישור הדיסקה ויביא לחלוקת הכוח שמייצרים הלהבים, לשני רכיבים.

האחד – עילוי כנגד המשקל והשני – סחב כנגד הגרר.

כך יעבור המסוק ממצב רחיפה לטיסה אופקית.

עילוי מעבר - TRANSLATIONAL LIFT

מאחר שבטיסה אופקית מתווספת מהירות האוויר הנובעת מתנועת המסוק קדימה, למהירות האוויר של הלהבים מחמת סיבובם, גדל כוח העילוי שמייצרים הלהבים.

בנוסף, בתחום המהירויות 16 – 24 קשר ומעלה, המסוק מתרחק ממערבולות קצות הלהבים ועל כן גרר הלהבים פוחת באופן משמעותי.

כמו כן, זרימת האוויר הכללית סביב המסוק, הופכת חלקה יותר.

לכל אלו השפעה חיובית הן על רכיבי העילוי והסחב והן בהפחתת גרר.

השפעות אלו חלות גם על מדחף הזנב.

בסה"כ, פוחת הכוח הנדרש מהמנוע כדי לשמר התנועה האופקית, (בהסתייגות שזו תלויה גם במהירות הנדרשת).

מכאן גם שתקרת הטיס של מסוק בתנועת התקדמות, גבוהה מתקרת הטיס בעת ריחוף.

המסוק יאיץ ומהירותו תקבע באמצעות המצערת.

המהירות המרבית מוגבלת ע"י הגורמים הבאים:

1. הזדקרות להב נסוגה.

2. מאך קריטי בקצות הלהבים.

3. מהירות סיבוב מרבית של הלהבים. (מחמת הכוח הצנטרפוגלי)

4. זווית פסיעה מרבית (שלא תאפשר הזדקרות הלהבים).

תנועות משניות

בשלב המעבר (מהירות 16 – 24 קשר) ומחמת השיפור ביעילות מדחף הזנב, המסוק יטה לסבסב שמאלה ויידרש תיקון ע"י דוושת ימין.

ללא תיקון ברגל ימין, המסוק יסבסב וירים אף.

בשלב ההאצה המסוק ירים זנב ויוריד אף. בהמשך יתיישר.

כפועל יוצא מההאצה, דיסקת הלהבים המוטה קדימה לצורך קבלת רכיב כוח אופקי, מושכת חזק.

גוף המסוק מתמיד במצבו ומפגר אחר השינוי.

מרכז הכובד שהיה קודם להאצה, מתחת מרכז הלהבים, נותר מאחור וכל המערכת מקבלת הטיה. זנב למעלה.

חרטום מטה.

כאשר המסוק יתייצב על מהירות קבועה, יתיישר גוף המסוק מתחת ציר הלהבים.

במסוק שתכליתו הובלת נוסעים, מפחיתים התופעה ע"י שמלכתחילה זנב המסוק נמוך מעט (אך מושבי הנוסעים מאוזנים).

משיגים זאת ע"י הטיית ציר הלהבים כ – 2 מעלות קדימה.

מעבר לנסיקה או הנמכה:

הגדלת הכוח מעבר לדרוש כדי שמירת טיסה אופקית, תביא את המסוק למצב נסיקה.

שמירת המהירות במהלך הנסיקה יבוצע ע"י שינוי מישור הדיסקה, עליו שולט מוט ההיגוי בציר העלרוד.

קביעת שיעור הנסיקה ייקבע ע"י מצב המצערת.

כנ"ל בהנמכה. הפחתת כוח מתחת לדרוש כדי שמירת מצב טיסה אופקי, תביא המסוק להנמכה.

שמירת המהירות תבוצע באמצעות מוט ההיגוי בציר העלרוד.

קביעת שיעור ההנמכה ייקבע ע"י מצב המצערת.

למסוק יש מהירות Vx – שיעור נסיקה מרבי (משתנה ממסוק למסוק) וכן Vy – שעור נסיקה מיטבי, (בד"כ 60-70 קשר).

שינוי כיוון במהלך טיסה אופקית, נסיקה או הנמכה:

יבוצע ע"י הטיית מוט ההיגוי בציר הגלגול, עד קבלת זווית ההטיה הנדרשת.

החזרת מוט ההיגוי למרכז ותוספת כוח בפנייה אופקית ופניית נסיקה, כנגד הפחתת כוח בפניית הנמכה.

מעבר מטיסה אופקית לרחיפה:

הטייס יניע הסטיק לאחור. יבקר באמצעותו את שיעור ההנמכה ויאט את מהירות המסוק עד עצירה.

יתאים את כוח המנוע באמצעות המצערת למצב רחיפה.

יקבע לעצמו נקודת התייחסות קרקעית כדי לשמור על מקומו במרחב.

ירסן טלטולים ע"י תנועות עדינות של מוט ההיגוי, בציר העלרוד והגלגול.

:עצירה מהירה - QUICK STOP

משמשת בד"כ למעבר מטיסה אופקית לרחיפה ואינה שונה במהותה מהאמור לעיל.

Bloonining - סדר הפעולות - הרמת אף ע"י משיכת מוט ההיגוי לאחור. הורדת קולקטיב למניעת טיפוס וקפיצות

.לחץ על דוושת ימין

.המהירות תפחת ביחס ישר לעוצמת פעולות הניהוג והמסוק יעבור לריחוף. עתה על הטייס להרים קולקטיב למניעת שקיעה

כאשר המסוק חולף על מהירות המעבר מטה, על הטייס לשחרר מעט אף מטה

נחיתה ממצב רחיפה:

הטייס יוריד קולקטיב וייתן למסוק לרדת אט אט עד מגע עם הקרקע.

ברגע המגע, יוריד כוח המנוע לסרק.

:נחיתה בריצה

.צלע סופית תבוצע בזווית הנמכה של 5 מעלות ופחות

.הטייס יביא את המסוק לנקודת הנגיעה במהירות המעבר

יישר אותו באמצעות מוט ההיגוי וישכך מגע עם הקרקע באמצעות הקולקטיב

עוד על רחיפה:

ברחיפה, זרם האוויר המושרה משנה את זווית ההתקפה וגורם הפחתה בכוח העילוי מחד והגדלה בגרר מאידך

בנוסף, קצה הלהב נע בתוך המערבולת שמייצר לפיכך נדרשת הרמת קולקטיב וכוח מנוע רב יותר, כדי לשמר המסוק על מקומו

בעת רחיפת מסוק דו להבי הסובב נגד כוון השען, נוטה להיסחף ימינה.

בכדי לגבור על תופעה זו, ציר הלהבים מוטה קלות שמאלה בכדי לייצר מעט כוח נגדי ולא, הטייס חייב בביצוע תיקון ידני.

כאשר מוט ההיגוי במרכז, מישור הדסקה יטה קלות כנגד כוון הכוח של מדחף הזנב.

.במצב רחיפה, מוט ההיגוי מטה את מישור הדסקה בציר העילרוד קלות קדימה, כנגד כוון הכוח של מדחף הזנב, אחורה

תופעות ייחודיות וחריגות