הגדרה: שינוי כיוון בטיסה מתואמת 

שלוש סוגי פניות:

פניה אופקית, בה ישמר הגובה תוך כדי הפניה

פניית הנמכה או גלישה, תוך כדי איבוד גובה

פניית נסיקה תוך רווח גובה

כללי:

מטוס פונה ע"י הטיית כוח העילוי הצידה, פעולה זו מתבצעת ע"י הטיית הכנף.

הטיית העילוי הצידה גורמת לפיצול כוח העילוי לשני רכיבים : האחד - אנכי, הפועל מול כוח המשקל. השני - רכיב העילוי האופקי .             

כוח העילוי עד הכניסה לפניה היה שווה לכוח המשקל וכך נשמר הגובה.

בכניסה לפניה הופר האיזון ורכיב העילוי השקול למשקל, קטן ממנו עתה.

לצורך החזרת השוויון עילוי = משקל יש צורך בהגדלת העילוי הכללי וזה יושג ע"י הגדלת זווית ההתקפה. 

לכן בפניה יש צורך בהרמת אף הגורמת להגדלת זווית ההתקפה. 

הגדלת זווית ההתקפה מגדילה את הגרר ועל מנת לאזן תוספת הגרר, יש להוסיף כוח מנוע  

רדיוס פניה:

 נישלט ע"י מהירות הטיסה וזווית ההטיה.

הוספת מהירות תגדיל את רדיוס הפניה ולהפך. (עבור אותה הטיית כנפיים).

הגדלת ההטיה תקטין את רדיוס הפניה ולהפך. (עבור אותה מהירות).

שיעור הפניה:

מהירות זוויתית של המטוס או מספר המעלות שיעבור המטוס  ביחידת  זמן.

במהירות קבועה יהיה שעור הפניה המרבי הקבוע ברדיוס הפניה המזערי.

גרר מאזנות:

משפיע בזמן הגלגול ולכן יש צורך בהכנסת רגל בכניסה להטיה בכיוון התואם את כיוון הפניה ובכמות התואמת את קצב הגילגול.

פניות צריכות להיות מתואמות כך שאף המטוס לא יפגר אחרי הגלגול או ימהר

לפני הגלגול. במידה ואף המטוס מפגר או מקדים את הגלגול, המטוס מחליק והכדור במד ההחלקה לא יהיה במרכז.

קיימות שתי סוגי החלקות בגלגול:

אף המטוס מקדים את הגלגול.

מצב זה נקרא החלקה החוצה -  SKID 

הכדור בצד החיצוני של הפניה .   

נגרם מלחץ  יתר של הרגל בגלגול  

  החלקה פנימה

אף מטוס מפגר אחרי הגלגול.

מצב זה נקרא  החלקה פנימה  - SLIP

הכדור בצד הפנימי של הגלגול.

נגרם מחוסר לחץ נאות ברגל הגלגול או מהטיה גדולה מדי ביחס ללחץ הרגל.

לביטול ההחלקה, הגבר לחץ רגל צד הגלגול או הפחת הטיית הכנפיים. 

מהירות ההזדקרות בפניה

מטוס סיירה מזדקר בטיסה ישרה ואופקית וללא מדפים מטה במהירות 40 מי"ש.

בפניה ב - 60 מעלות הטיה, מהירות ההזדקרות תעלה ל 63 מי"ש !

בעת ביצוע פניה מופעל על המטוס כוח צנטרפוגאלי שניתן לפרשו גם כהגדלת המשקל ועל כן גידול בעומס הכנף. הצורך בתוספת עילוי עבור "תוספת המשקל", גורר הגדלת זווית ההתקפה של הכנף ועליה במהירות ההזדקרות.

הגדלת זווית ההתקפה משמעה עליה בגרר ולפיכך נידרש להוסיף כוח מנוע בעת פניה.

ככול שהטיית הכנפיים בעת ביצוע פניה – גדולה יותר, הפניה חדה יותר ונדרש יותר כוח מנוע. 

סוגי פניות אופקיות

פניה קלה עד 20 מעלות הטיה.

פניה בינונית סביב ה 30 מעלות הטיה.

פניה חדה 45 - 60 מעלות הטיה.

פניה קלה מתבצעת לצורך שינויי כיוון קלים וכן בהנמכה, גלישה ונסיקה.

פניה בינונית היא פניה רגילה המתבצעת בשינויי כיוון שמעל 30 מעלות.

פניה חדה תתבצע כשיש צורך בבצוע שינוי מהיר בכיוון. יש להיזהר מפניה זו בשל

מהירות ההזדקרות הגבוהה והביצוע במרחב הגבהים הנמוך בו פועל אז"מ.

כמו כן שינוי כיוון מהיר, מגביר הסיכוי להתנגשות במטוס הנמצא בחיק הפניה ואינו נגלה בזמן, לטייס הפונה.

מהירויות בתרגול פנייה – 60, 80, 100.

כוח מנוע – 100 עד 200 סל"ד מעל הנדרש עבור שמירת גובה בישרה ואופקית .

ביצוע:

שלושה שלבים בפניה:

א. כניסה לפניה, שמירת פניה מיוצבת. יציאה מהפניה.

ב. המטרה בשלב הכניסה: לגלגל על ציר האורך של המטוס תוך שמירת גובה האף ביחס לאופק, עד להטיה הרצויה.

ג. המטרה  בשלב שמירת ההטיה: לשמור מהירות, גובה והטיה תוך כדי הטסה מתואמת .

ד. המטרה בשלב היציאה: לגלגל על ציר האורך של המטוס תוך שמירת גובה אף ביחס לאופק, עד לאיזון כנפיים.

שיטת עבודה

נבחר נקודת התייחסות רחוקה ככול האפשר ומולה נבצע את הפניה.

נגדיר גובה ברור ומדויק אותו נשמור.

בדיקת צדדים נקיים לוודא שטח נקי מכלי טייס אחרים ומכשולים.

יבוצע ע"י מבט הפוך לכיוון הפניה, בדיקה קדימה ולצד הפניה.

לדוגמה: לפני פניה ימינה: "שמאל נקי, אף נקי, ימין נקי".

נוסיף כוח מנוע 100 – 200 סל"ד.

"נחזיר מבט לאף ולנקודה שבחרנו ונתחיל לגלגל אף על הנקודה הנבחרת ע"י הטיית סטיק לכיוון הפניה. לצורך שמירת האף על הנקודה יש צורך בהכנסת רגל בכיוון הגלגול.

מידת הכנסת הרגל תהיה בכמות שתשמור את אף המטוס על הנקודה (כדורית במרכז).

כשההטיה מתקרבת לזווית הרצויה יש לעצור את הגלגול ע"י החזרת הסטיק למרכז ואיזון רגליים.

המטוס מצוי בהטיה וכעת יש למשוך הסטיק מעט לאחור.

שמירת הפניה:

בזמן הפניה יהיה הסטיק במרכז ומשוך מעט לאחור. הרגלים מאוזנות. אך ככול שההטיה גדולה יותר יש נטיה למטוס לגלגל לתוך הפניה בשל מהירות גדולה יותר של הכנף החיצונית וכתוצאה מכך עילוי גדול יותר עליה ולכן יש צורך לשמור על ההטיה ע"י הזזת סטיק קלה כנגד כיוון הפניה.

במהלך הפניה נדרש לשמור אף המטוס ביחס לאופק כך שהמהירות המבוקשת – תשמר.

בסיירה, כסא שמאל, פניה שמאלית, יחתוך האופק  בפינת מדף מחוונים.

יציאה מפניה

עצור תנועת אף המטוס על האופק ע"י הנעת הסטיק מעט קדימה.

גלגל המטוס אל מחוץ לפניה ולעבר כנפיים מאוזנות ע"י סטיק ורגל מתאימה.

כאשר הכנפיים מאוזנות עצור הגלגול ע"י הסטיק ואיזון רגליים.

הפחת כוח מנוע לנדרש לשם שמירת הגובה באותה מהירות.

הפיכת הטייה :

הגדרה : מעבר רציף מפניה בכוון אחד לפניה בכוון הפוך.

בהפיכת הטיה על הטייס להקפיד שאף המטוס יגלגל על נקודה ללא תזוזה אופקית או אנכית.

ביצוע -

במהלך הפניה קובע הטייס לעצמו (או על פי הוראת המדריך) את הנקודה באופק שעליה תתבצע הפיכת ההטיה.

בהגיע אף המטוס לנקודה הנבחרת, יניע הסטיק מעט קדימה לעצירת התנועה האופקית.

ישתהה רגע ואז יבצע גילגול מתואם של המטוס לכוון ההפוך. אף המטוס נשמר על הנקודה הנבחרת.

בהגיע המטוס להטייה הנדרשת, יעצור את הגילגול.  ישתהה רגע וימשוך הסטיק מעט לאחור.

סדר הפעולות :

עצירה – השתהות – גלגול, איזון – השתהות – משיכה.

מטרת ההשתהות – למנוע ערוב תנועות כגון ביצוע עצירה וגילגול ביחד.

פניית טיפוס

הכניסה לפניית טיפוס מתבצעת בשני שלבים – 

ראשית, מעבר לטיפוס כאמור בפרק טיפוס

לאחר מכן, הטיית המטוס כאמור ב"כניסה לפניה". 

ההטיה בפניית טיפוס פחותה מהטיית כנפיים שבפניה אופקית

מבחן ההטיה הנכונה הוא שעור טיפוס של 600 רגל לדקה. 

אם שעור הטיפוס נמוך מ – 600 ר/ד, הקטן הטיה. אם שעור הטיפוס גבוה מ – 600 ר/ד, הגדל הטיה.

אם נקבע יעד של גובה וכוון, הפסק טיפוס בהגיע הגובה והמשך פניה עד הכוון הנדרש ולהפך.

פניית הנמכה:

הכניסה לפניית הנמכה מתבצעת בשני שלבים –

ראשית, מעבר להנמכה כאמור בפרק "הנמכה".

לאחר מכן, הטיית המטוס כאמור בפרק "כניסה לפניה".

ההטיה בפניית הנמכה פחותה מהטיית כנפיים שבפניה אופקית.

מבחן ההטיה הנכונה הוא שעור הנמכה של 700 רגל לדקה.

אם שעור ההנמכה נמוך מ – 700 ר/ד, הגדל הטיה. אם שעור ההנמכה גבוה מ – 700 ר/ד, הקטן הטיה.

אם נקבע יעד של גובה וכוון, הפסק הנמכה בהגיע הגובה והמשך פניה עד הכוון הנדרש ולהפך.

תיקון מצב אף בפניה

אף גבוה – מחמת הטיה נמוכה מדי, המטוס עולה בגובה ויורד במהירות.

תיקון – הגדל הטיה מעבר לסטנדרטי, האף ירד לקו האופק, המהירות תעלה והגובה ירד. בהגיע הגובה הנדרש, תקן הטייה לסטנדרטית והמשך פניה.

אף נמוך – מחמת הטיה גבוהה מדי, המטוס מאבד גובה ועולה במהירות.

תיקון – הפחת הטיה מתחת לסטנדרטי, המטוס יעלה בגובה ויפחית מהירות. בהגיע הגובה הנדרש, תקן הטייה לסטנרטית. שים לב ! בד"כ תדרש תוספת כוח מנוע לתיקון הפסד הגובה.

צלילה ספירלית במהירות גבוהה

צלילה ספירלית הנו מצב בו המטוס מאבד גובה ובד"כ עולה במהירות. תוך כדי פניה והנמכה חריפים.

צלילה ספירלית נוצרת ע"י שגיאת טייס (למעט כמובן בעת תרגול מכוון).

שגיאת הטייס – במהלך פניה אופקית הטיית הכנפיים גבוהה מדי, אף המטוס נמוך, הגובה יורד והמהירות גדלה. עתה על הטייס לנקוט הפעולות שצוינו לעיל עבור מצב "אף  נמוך בפנייה".

היה ובמקום להוציא הטיה ולהמיר עודף המהירות בגובה, ימשוך הטייס סטיק לבטן וכל זה במטרה להביא אף המטוס לאופק, תתרחש החמרת מצב. ההטיה דווקא תגבר, המהירות תעלה ואבדן הגובה יחריף וכל זה בעומס – G גבוהה. מכאן ועד התרסקות קצרה הדרך.

היחלצות – אם המהירות גבוהה, הפחת כוח מנוע. סטיק קדימה למרכז. גלגל המטוס עד לכנפיים מאוזנות. הרם אף בחרפות אל מעל קו האופק. כאשר האף חצה קו האופק,  הגבר כוח מנוע למלא. טפס והתרחק מהקרקע. בגובה הנדרש, עבור לטיסה ישרה ואופקית.

צלילה ספירלית  במהירות נמוכה

צלילה ספירלית במהירות נמוכה עלולה להתרחש בהמשך להזדקרות זנב בפנייה. (יוסבר בפרק הזדקרות).

היחלצות - סטיק קדימה למרכז. גלגל המטוס עד לכנפיים מאוזנות. פתח מנוע לכוח מלא. הרם אף לאופק. טפס והתרחק מהקרקע. בגובה הנדרש, עבור לטיסה ישרה ואופקית.

פנייה חדה

להבדיל מפניה תקנית בה קו האופק חותך את פינת החלון לקבלת הטיה סטנדרטית וכוח המנוע מותאם למהירות, בפניה חדה כוח המנוע קבוע על 5000 סל"ד, ההטיה היא זו השומרת פניה אופקית, כלומר גבוהה מסטנדרטית.

פניה חדה תבוצע במהירות 80 או 100. שעור הפנייה יהיה גבוה וכן גם העומס – G.

בעת הפיכת הטיה תעלה המהירות ועל כן יידרש חידוד נוסף רגעי להפחתת המהירות , לאחר השלמת היפוך הכוון וכניסה לפנייה בכוון ההפוך.