מפות on line באינטרנט – "עמוד ענן"
תוכנת גזירה – screen hunter
מחשבון וירטואלי למציאת מרחק וכוון בין שני נ"צ והצגה על מפת Google
נווט אווירי- הגדרה
תהליך שייעודו הטסת המטוס מנקודת מוצא לנקודת מטרה.
אמצעים נדרשים במטוס
מחוון מהירות
מצפן
שעון עצר
מפת נווט
קנ"מ המפה
לנווט קצר/מקומי – קנ"מ 1:100.000
לנווט ארוך – קנ"מ 1:250.000
לנווט ארוך מאד - קנ"מ 1:500.000
כלים לתכנון ושרטוט הנווט על גבי המפה
סרגל
מד זווית
מחשבון
עט או עיפרון
מדגש צהוב
מחשבון נווט דיגטלי
.עובד רק עם דפדפן אקספלורר
GOOGLE - מחשבון וירטואלי למציאת מרחק וכוון בין שני נ"צ והצגה על מפת
Performance - ספר המטוס/פרק ביצועים
סרגל ווימס
טבלת נתוני תכנון נווט אז"מ
התאמת הסרגל לקנ"מ המפה ומהירות הנווט
רצוי ונוח לבחור מהירות נווט בכפולות 6 כגון – 60, 72, 90, 102 מי"ש.
באם טיסת הנווט מתבצעת במהירות 90 מי"ש אזי בכל דקה יעבור המטוס 1.5 מיל יבשתי. (נוח לחישוב באוויר).
1.5 מי"ש שווים ל 2.4 קמ"ש.
לפיכך על סרגל המיועד לתיכנון ושירטוט נווט עבור מפה קנ"מ 1:100.000 נסמן קו מודגש כל 2.4 ס"מ.
עבור מפה קנ"מ 1:250.000 נסמן קו כל 0.97 ס"מ.
לחלופין ניתן להשתמש בסרגל יעודי - ווימס, בעל שנתות תואמות קנ"מ המפה עליה בחרנו לנווט.
אורך נתיב מירבי
לצורך התדריך הלימודי, נניח שבמהירות 90 מי"ש, צריכת הדלק הנה כ – 16 ליטר לשעה. (עבור מטוסך הנך חייב בנתון הנכון והמתאים לו !)
אם במטוס 60 ליטר דלק וחייב ביתרת דלק של לפחות חצי שעת טיסה במנחת היעד – 8 ליטר (על פי תקנות הטיס), ובהנחה שמהתנעה ועד יציאת
כוון ראשונה בנתיב צורך כ – 4 ליטר דלק, יוותרו 3 שעות לטיסת הנווט/שיוט.
3 שעות טיסה במהירות 90 מי"ש מאפשרים מרחק נווט של 270 מיל יבשתי או כ – 434 ק"מ.
על מפה קנ"מ 1:250.000 מרחק שעת טיסה הינו 58 ס"מ.
קביעת מסלול הנווט
היה ונקודות ציון הנווט (נ"צ), נתונות (כגון במבחן רת"א), רשום אותן בטבלה שלעיל ואתר אותן על המפה.
היה והנווט הינו ביוזמתך כטייס ובעלים של מטוס, עליך לתכנן הנווט בהתאמה לכמות הדלק שבמטוס ותצרוכת הדלק הממוצעת שלו בשיוט.
עבור נתוני הלימוד שלעיל - מהירות שיוט 90 מי"ש ותצרוכת דלק 16 ליטר/שעה, הכן חוט באורך 145 ס"מ כפול 3.
נעץ סיכות במפה, החל בנקודת המוצא לנווט דרך יעדי ביניים ועד לנקודת הסיום (שלפני היעד/מנחת היעד).
קשור קצה החוט לסיכה שבנקודת המוצא והעבר דרך יעדי הביניים ועד נקודת הסיום. וודא שאין אורך הנווט מעבר לזמן טיסה מרבי על דלק פנימי, וללא תדלוק ביניים.
הערה : שימוש באמצעים מתוחכמים יותר כגון מערכת תכנון נווט ממוחשבת על PCאו GPS אפשריים עבור תכנון נווט פרטי, אך לא ישימים למבחן תיאוריה נווטות - ברת"א.
שרטוט נתיב הנווט
הכוון האמיתי יסומן בחץ אחד.
הנתיב האמיתי יסומן בשני חיצים.
הרוח תסומן בשלושה חיצים.
סביב נקודת המוצא לנווט וכן סביב כל נקודת יציאה לקטע נוסף בנתיב (Leg), סמן עיגול גדול דיו, שלא יסתיר הנקודה ופרטים אחרים סביבה,
הדרושים לשם זיהוי נקודת היעד. (השתמש בחור מתאים בקוטרו שתקדח בסרגל, או מטבע 10 אג').
הנח הסרגל ביו נקודת המוצא לנקודת הנווט הבאה אחריה וסמן קו ישר משפת העיגול המקיפה את נקודת המוצא לשפת העיגול המקיפה את נקודת היעד הבאה.
חזור על כך עבור כל קטע נתיב נוסף (Leg) תוך הקפדה שלא להסתיר נקודות זיהוי.
ליד כל נקודת מוצא לנתיב ובמרחק נאות ממנה שרטט "משבצת צא כוון" הבנויה שלוש קומות וכוונה עם כוון הקטע הנתיב : עליונה כמשולש עבור כוון הנתיב, שנייה כמלבן עבור זמן קטע הנתיב, ושלישית כצורת חבית, עבור דלק נדרש להשלמת הנווט.
מהירות בנתיב
ככלל, אז"מ בישראל מורשה לטוס רק בגובה נמוך (או על פי הגבהים הרשומים במפות נתיבי אז"מ)
ועל כן מהירות מכשירית = מהירות אוויר אמיתית.
אבל, היה וטיסתך מתוכננת להערך בגובה רב יותר (כגון במבחן תיאוריה נווטות רת"א),
עליך לחשב מהירות אוויר אמיתית כפועל יוצא של: מהירות מכשירית, גובה טיסה וטמפ' חיצונית בגובה הטיסה.
לשם כך השתמש במחשבון הנווט -
On - Flight - Airspeed - Plan TAS
רשום נתוני מא"א עבור כל קטע נתיב, בטבלה.
כיוונים
"נתיב אמיתי": זווית הנמדדת בין הצפון האמיתי (גאוגרפי) ונתיב הטיסה המתוכנן/משורטט על המפה, עם כיוון השעון.
הנח מד הזווית/סרגל ווימס כשהוא משיק לקטע נתיב. החלק את מד הזווית/סרגל ווימס לאורך קטע הנתיב המסומן עד שאת מרכזו יחצה קו אורך.
מדוד כוון כל קטע נתיב ביחס לצפון/קו האורך ורשום הנתון המתקבל בקומה העליונה של "משבצת צא כוון" כך שיתאים ויקרא עם כוון הטיסה וכן בטבלת התכנון, באותו קטע נתיב.
לצורך מציאת כוון, ניתן לעשות שימוש במחשבון הוירטואלי שלעיל.
השפעת הרוח על ה"כיוון האמיתי": זווית הנמדדת בין הצפון האמיתי (גאוגרפי) וציר האורך של המטוס, עם כיוון השעון.
את השפעת הרוח על הכוון האמיתי של המטוס חשב באמצעות מחשבון הנווט:
ON - Flight - Plan Leg - Hdg/GS
שים לב ! היה וחישבת קודם לכן מא"א, המחשבון שומר נתון זה עבור החישוב הנוכחי.
רשום בטבלה: מא"א, רוח, כיוון האמיתי וסחיפה (נתיב אמיתי+- כיוון אמיתי)
מאחר והמחשבון מספק בהזדמנות זו גם את מהירות הקרקע - GS, רשום אותה בטבלת התכנון.
תיקון לנטייה המגנטית - הפחת 4 מעלות (4E שהיא הנטייה המקומית הסטנדרטית) מהכיוון האמיתי ורשום בטבלה הכוון המגנטי.
זמנים
הנח הסרגל במקביל לקטע הנתיב הראשון כאשר ספרת האפס מול נקודת המוצא וסמן על הנתיב המסומן קו חוצה קטן כל עבור כל דקת טיסה.
חזור על כך עבור כל קטע נתיב ששורטט.
ליד כל קו שני, כלומר כל שתי דקות, רשום הזמן שמתחילת קטע הנתיב, משמע 2, 4, 6
כוון רישום הספרות כך שיתאים וייקרא עם כוון הטיסה באותו קטע נתיב.
שים לב ! הזמנים הרשומים מתאימים למצב בו מהירות מכשירית = מהירות קרקע.
תיקון זמן על פי רוח נתונה: (במבחן רת"א, יכללו רוח וטמפ' בנתוני התרגיל)
מאחר ובמהלך חישוב השינוי הנדרש בכיוון האמיתי על פי השפעת הרוח התקבלה גם מהירות הקרקע, חלק המרחק בכל קטע נתיב במהירות הקרקע של אותו הקטע וקבל הזמן עבור אותו קטע נתיב.
ניתן למצוא המרחק שבין נקודת המוצא של קטע נתיב ובין נקודת היעד, באמצעות המחשבון הוירטואלי שלעיל ולקבל זמן בנתיב ע"י חלוקת המרחק במהירות הקרקע - GS שיש בידך, כבר מהליכי החישוב הקודמים.
חישוב זמנים באמצעות מחשבון הניווט:
בהמשך לחישוב הקודם עבור קטע נתיב מסויים ולאחר שהושלם והנתונים נרשמו על המפה ובטבלת התכנון:
Back - Leg Time במחשבון הנווט.
המחשבון שומר מהירות הקרקע מהחישוב הקודם וכל שנותר הוא להכניס את נתון המרחק של קטע הנתיב ולקבל זמן טיסה לקטע נתיב זה.
חישוב ורישום הדלק
את הדלק מחשבים מהסוף להתחלה, כאשר הדלק הנרשם הינו המינימום הנדרש לביצוע המשימה.
כאמור לעיל, בסיום הטיסה, כלומר בנקודת היעד האחרונה בנווט שהנה לפני מנחת היעד, חייב על פי תקנות הטיס שיוותר במטוס דלק לחצי שעת טיסה לפחות. כמות זו ידועה והנה 8 ליטר. (בהנחה שתצרוכת דלק לשעת טיסה הינה 16 ליטר, כאמור לעיל).
לפיכך בתחילת קטע הנתיב האחרון חייב שתיוותר במטוס כמות דלק שיש בה כדי לבצע קטע הנתיב האחרון ועוד 8 ליטר.
מכפלת זמן הטיסה בנתיב האחרון - 60/דקות, בתצרוכת דלק לשעה, תיתן הכמות הנדרשת לקטע נתיב זה.
הוסף עליה 8 ליטר ורשום בקומה התחתונה של "משבצת צא כוון".
מכאן והלאה יש לחשב תצרוכת הדלק (60/דקות x שעה/תצרוכת דלק) לכל קטע נתיב ולהוסיף לדלק הרשום במשבצת "צא כוון" שלפניו, ועד לנקודת המוצא הראשונה שבתחילת הנווט.
על כמות זו הוסף 4 ליטר בעבור התנעה, הסעה, המראה וטיסה עד נקודת המוצא הראשונה בנווט ותקבל מהו מינימום הדלק שחייב להיות במטוס לצורך ביצוע המשימה.
חישוב דלק באמצעות מחשבון הנווט:
Back - Back - Fuel
המחשבון שומר זמן הנתיב שחושב עבור קטע הנתיב המסויים וכל שנותר הוא להזין את תצרוכת הדלק לשעה - Rate.
הערה לשיטת וסדר העבודה:
סדר הליך החישובים שהוצג קודם, נקבע מחמת הצורך להדריך וללמד.
עכשיו שאתה יודע, נכון יותר לבצע על פי הסדר הבא:
סמן על המפה את נקודות נתיב הנווט כולו.
הקף הנקודות בעיגול.
מתח קווי נתיב בין נקודה לנקודה.
צייר "משבצות צא כוון" ליד כל נקודה בנתיב.
רשום כל הנתונים המצויים תחת היד ובטרם ביצוע חישובים (כגון נתונים בשאלת הכנה למבחן רת"א ובמבחן עצמו), על "משבצות צא כוון" שעל המפה ובטבלה.
לאחר מכן, מדוד כיווני נתיב אמיתי ומרחק עבור כל קטעי הנתיב ורשום על המפה ובטבלה.
עתה ובסיוע המחשבון, לגשת לחישוב השפעת הרוח על הכיוון האמיתי, מהירות הקרקע, זמן לקטע נתיב (Leg) ודלק נדרש לקטע נתיב, עבור כל קטע וקטע ולרשום.
בסיום להשלים כל הנתונים האחרים: כוון מגנטי, זמן מצטבר ודלק מצטבר.
נקודות הזדהות
לאורך כל קטע נתיב שבנווט חפש נקודות קרקעיות בולטות וברורות שבאמצעותן יקל עליך להתמצא בנווט ולזהות מקום המטוס ביחס לנתיב המתוכנן.
רצוי הצטלבויות כבישים הסמוכות לנתיב, ישובים קטנים, צמתי ואדיות ברורים, תילים וכו'.
נקודות ההזדהות רצוי שיהיו במרחק של 3-4 דקות טיסה, זו מזו.
סמן הנקודות הנבחרות בעיגול סביבן וציין לידן הזמן המדויק בו על פי החישוב יחלוף המטוס לידן.
הדגש את נקודות ההזדהות באמצעות מדגש בצבע צהוב וכן גם תעשה לנקודות המוצא והיעד של כל קטע נתיב ונתיב.
מכשולים בנתיב
הדגש בצבע אדום קווי חשמל, אנטנות ועצמים גבוהים, המצויים על הנתיב או בקרבתו.
הרים
היה והנתיב מתוכנן לטפס במעלה הר, הדגש קטע זה ע"י קו שחור חזק המתחיל בנקודת תחילת טיפוס ומסתיים בנקודה הגבוהה. שם שרטט גם ראש חץ.
נתוני קשר
לאורך נתיב הנווט ציין התדרים ואותות הקריאה של הפיקוח המרחבי והמקומי.
הרישום ייעשה במקום בו צפוי ודרוש לייצור קשר או שעל פי הוראת הפקח צפוי ודרוש שיורה לעבור לקשר עם פקח מרחבי/מקומי אחר.
לימוד הנווט
יקל עליך מאד לבצע הנווט אם תשנן אותו על הקרקע ועד ידיעה שבע"פ !
ביצוע הנווט
פעולות הטייס במהלך הנווט נחלקות ל – 4 ראשיות :
המראה ונחיתה.
צא כיוון.
הזדהות.
פעולות טיסה.
תיקוני נווט.
המראה –
המראה , טיפוס לגובה הנווט וטיסה לעבר נקודת המוצא לנווט, היא נקודת "צא כוון" ראשונה.
צא כוון –
הכוון את המטוס כך שבנקודת המוצא הראשונה לנווט ימצא בגובה, במהירות ובכוון הנדרשים בקטע הנתיב הראשון.
מעל נקודת המוצא לחץ והפעל את שעון העצר וודא שאומנם הופעל ורץ.
וודא גובה, מהירות וכוון כנדרש וכרשום במפה.
וודא דלק בכמות שמעל למינימום לביצוע המשימה. וודא נתוני מנוע תקינים.
אם הנתיב ארוך מ – 5 דקות, חזור על בדיקות דלק/ מנוע בהפרשי זמן של כ – 5 דקות, (כפי שסימנת על המפה בשלב התכנון).
הזדהות -
שעון – קרא את הזמן שחלף מתחילת הנתיב.
מפה – על פי הזמן שחלף קרא במפה את מיקומך הנוכחי ואתר נקודת ההזדהות הקרובה והזמן המתוכנן אליה.
שטח – חפש בשטח את נקודת ההזדהות. נוע בעינייך מעצמים גדולים המסייעים באיתור מקומה, אל עצמים קטנים המצויים בקרבתה.
משאיתרת את נקודת ההזדהות, כוון המטוס שיעבור בסמיכות לה כמתוכנן.
במעבר נקודת ההזדהות הצץ בשעון העצר וציין לעצמך אם חלפת אותה בזמן המתוכנן או בהקדמה/פיגור. אם הקדמה/ פיגור אז בכמה.
בצע חישוב הרוח ע"י היחס שבין הקדמה/פיגור לזמן המתוכנן לנקודת ההזדהות.
יחס זה כשהוא מוכפל במהירות הטיסה ייתן את רכיב אף/גב של הרוח באותו קטע נתיב ויסיע לחזות הקדמה/פיגור אל נקודות ההזדהות הבאות, כמו גם לנקודת היעד של קטע הנתיב.
צא כוון חדש –
לקראת סיום קטע הנתיב, עדכן עצמך מהמפה בנתוני הזמן המתוכנן לסיום הנתיב ובנתון הכוון של הנתיב הבא.
מעל נקודת היעד של קטע הנתיב הנוכחי שהיא נקודת המוצא לקטע הנתיב הבא, קרא משעון העצר את הזמן שבוצע בפועל. עצור את מהלך שעון העצר, אפס והפעל מחדש. וודא שהשעון רץ.
פנה לכוון הנתיב החדש.
וודא גובה, מהירות וכוון כרשום במפה.
השווה כמות דלק בפועל כנגד מינימום לביצוע המשימה.
על זמן הקדמה/פיגור של הנתיב הקודם, צפה לרכיב רוח בהתאם בקטע הנתיב החדש.
עבור לתהליך הזדהות.
פעולות הטיסה -
שמירת גובה מעל פני השטח תבוצע באמצעות הגה הגובה, לפיכך המנוע הוא האמצעי לשמירת המהירות.
מאחר ומרבית הנווט תתבצע בגובה יציב פחות או יותר, סביר שכוח המנוע ישמר קבוע בסל"ד מסוים ורק שנויי גובה משמעותיים יחייבו שנוי בכוח המנוע לפרקי זמן מוגבלים.
על מנת לשמור כוון, לאחר התייצבות בכוון קטע הנתיב בחר עצם רחוק, שים עליו את האף והמנע מלרדוף אחר כל תנודת מצפן.
צפה קדימה לזיהוי מכשולי קרקע העשויים לסכן אותך ובפרט קווי מתח גבוה ואנטנות.
החזק את המפה גבוה יחסית כך שבעת קריאתה תראה גם את מצב אף המטוס. זכור ששקיעה ארוכה בקריאת המפה עלולה להסב תשומת לבך ממצב אף המטוס, מה שעלול להוביל להנמכה בלתי מבוקרת ועד פגיעה בקרקע.
המנוע ככול שהוא אמין עלול גם לבגוד. זכור את הכלל : "אחד ביד ושניים קדימה".
דלק
נווט המתוכנן על מגבלת הדלק מחייב ערנות מוגברת לכמות בפועל כנגד מתוכננת. גם אם לכאורה יש יתרות דלק גדולות בתחילת הטיסה הן יכולות "להעלם" מחמת רוח אף חזקה הגורמת פיגור מתמיד, כלומר זמן טיסה ארוך מהמתוכנן.
בנווט החוזר אל נקודת המוצא הראשונית – נווט מעגלי, ההפסד בזמן טיסה מול הרוח אינו מתקזז עם רווח זמן טיסה שעם הרוח. אל תבנה על זה וחתוך הנווט או קטעים ממנו בטרם תמצא עצמך בצרה.
חסכון בדלק
היה ויש בידך GPS, שמור המהירות המתוכננת על פיו.
בנתיב עם רוח גב, יפחת כוח המנוע הדרוש לשמירת המהירות - מהירות הקרקע.
בנתיב עם רוח אף, יידרש כוח מנוע מוגבר לשמירת המהירות - מהירות הקרקע.
היה ונדרש לכוח מחגר כדי לשמור מהירות הקרקע, הגבל כוח המנוע ל - 4800 סל"ד.
היה והטמפ' החיצונית גבוהה, שמור כוח מנוע השומר מגבלות טמפ' מנוע ושמן, במגבלות.
תיקוני נווט
רוח צולבת או רכיב צולב גורמים סחיפת המטוס מהנתיב המתוכנן. ניתן לתקן לנתיב מקביל, לתקן לנתיב או לתקן ליעד.
תיקון לנתיב מקביל:
על פי המיקום הקרקעי יחסית לנתיב המתוכנן, נעריך את זווית הסחיפה ונבצע שינוי כוון מצפני כשעור זווית הסחיפה, אל נתיב מקביל לנתיב המתוכנן.
תיקון לנתיב:
יבוצע בטרם הגיע המטוס למחצית הנתיב.
על פי המיקום הקרקעי יחסית לנתיב המתוכנן, נעריך את זווית הסחיפה ונבצע שינוי כוון מצפני כפול משעור זווית הסחיפה, אל כוון הנתיב המתוכנן.
תיקון ליעד:
יבוצע לאחר שהמטוס מעבר למחצית הנתיב.
על פי המיקום הקרקעי יחסית לנתיב המתוכנן, נעריך את זווית הסחיפה מנקודת המוצא ונוסיף לה הערכת הזווית אל היעד. נצרף את שתיהן ונבצע שינוי כיוון מצפני אל כוון היעד.
חוק 1 ל - 60:
שיטה פשוטה יחסית לחישוב זווית סחיפה תוך כדי הטיסה. אף שאינה מדויקת, ערכיה טובים דיים עבור נווט ראיה.
הכלל - במעגל שהרדיוס שלו 60 יחידות אורך, הקשת מול זווית מרכזית של מעלה אחת, שווה ליחידת אורך אחת.
יחידות אורך יכול שיהיו ס"מ, מטר, קילומטר, רגל, יארד, מייל יבשתי או מייל ימי.
בטיסת נווט, סטייה של יחידת מרחק אחת לאחר טיסה של 60 יחידות אורך שווה לסחיפה של מעלה אחת.