כאשר כושלים מנועי המסוק בזמן טיסה, או כאשר רוטור הזנב ניזוק, הדרך היחידה להנחית את המסוק בבטחה הנה ביצוע הליך המכונה "אוטורוטציה" (סיבוב עצמי של הלהבים) - autorotation.
המרת אנרגיה פוטנציאלית - גובה, באנרגיה קינטית - סיבוב הלהבים
על מנת לבצע אוטורוטציה על הטייס להוריד את ידית הקולקטיב כלפי מטה, כדי לגרום להקטנת זווית ההתקפה של כל להב ובכך להקטין את התנגדות הלהבים לאוויר.
ע"י כך יתאפשר סיבוב להבים על ידי זרימת האוויר האנכית.
תנאי שהלהבים ינועו באופן חופשי הוא ניתוקם מהמנוע באמצעות מצמד חד כווני – יחידת הרצה חופשית והורדת קולקטיב לזווית פסיעה נמוכה.
בתחילת התהליך, הלהבים מאטים סיבוביהם מחמת ההתנגדות האווירודינמית. בהמשך המסוק מאיץ מהירותו האנכית.
זווית ההתקפה של הלהבים גדלה והעילוי גדל, כאשר רכיב העילוי נוטה קדימה ומאיץ את המסוק בכוון התנועה.
כתוצאה גדלה מהירות סיבוב הלהבים לערך קבוע. המסוק יתקדם במהירות קבועה וינמיך בשיעור הנמכה קבוע.
על הטייס לשמור מהירות מזערית המוגדרת לאותו מסוק (באמצעות מוט ההיגוי) שאם לא כן, הסל"ד ירד.
הכוח הצנטריפוגלי ייחלש והלהבים עלולים להתקפל מעלה.
היה ומדחף הזנב פועל, צריך לנטרל אותו או המומנט שמייצר. פניה תבוצע ע"י מוט ההיגוי.
גם אם מדחף הזנב אינו מקבל כוח מהמנוע, מחמת חיכוך להבים ראשיים, נוצר כוח המושך את המסוק שמאלה ולכן נדרש לחץ קל על דוושת ימין
הטייס יכול לשלוט בסל"ד הלהבים ע"י שינוי זווית הפסיעה באמצעות הקולקטיב. הרמת הקולקטיב תגדיל את זווית הפסיעה ותפחית את הסל"ד. הורדת קולקטיב תקטין את זווית הפסיעה ותאיץ את סל"ד הלהבים.
בנוסף, על הטייס להטות את הסטיק כך שתהיה זרימת אוויר מיטבית לכיוון דיסקת הרוטור.
האוויר ש"מתנגש" בלהבי הרוטור בזמן נפילת המסוק יסובב את הרוטור, וסיבובי רוטור אלו ישמשו בקרבת הקרקע ליצירת כוח עילוי שישכך את הנגיעה בקרקע.
על הטייס לשמור מהירות אשר מחד תיתן שעור הנמכה מזערי משמע מהירות נמוכה ומאידך לשמור מהירות גבוהה
מספיק כדי שהאנרגיה הקנטית האצורה בלהבים, תאפשר ביצוע עצירת הגלישה וההנחתה לפיכך מהירות ביניים היא המועדפת - FLARE
בקרבת הקרקע מאט הטייס את מהירות הגלישה ושעור ההנמכה ע"י תנועת סטיק לאחור ואחר כך מגדיל את זווית ההתקפה של הלהבים ע"י משיכת הקולקטיב מעלה. נוצר עילוי רגעי שיש בו כדי לבלום ההנמכה ולאפשר נגיעה בעוצמה סבירה בקרקע.
במהלך האוטורוטציה, דיסקת הלהבים נחלקת לשלושה חלקים
האזור החיצוני - driven region - האזור המנוהג, יוצר עילוי גבוה ומאט את סיבוב הלהבים.
האזור המרכזי - driving region - האזור המנהג או המניע, יוצר את העילוי.
האזור המרכזי - stall region - אזור בזווית התקפה גבוהה ולכן במצב הזדקרות.יוצר גרר ומאט את הלהבים.
רוחבם של האזורים אינו קבוע ותלוי בזווית הפסיעה, שיעור הנמכה וסל"ד הלהבים
תמונת מצב בהנמכה אנכית וללא מהירות התקדמות ורוח
תמונת מצב כאשר המסוק בתנועה קדימה או בהנמכה אנכית מול רוח
"גרף המוות"
ב"ספר המסוק לטייס" יימצא "גרף המוות".
הגרף מציג צירופי גובה ומהירות בהם ניתן לבצע נחיתת אוטורוטציה ברמת בטחון סבירה.