התדריך שלהלן מותאם לססנה 152 אך עקרונותיו ישימים גם למטוסים אחרים, תוך התאמת הנתונים למטוס הספציפי.

רכישת מפות דרך האינטרנט

מפות on line באינטרנט – "עמוד ענן"

תוכנת גזירה – screen hunter

מחשבון וירטואלי למציאת מרחק וכוון בין שני נ"צ והצגה על מפת Google

נווט אווירי- הגדרה

תהליך שייעודו הטסת המטוס מנקודת מוצא לנקודת מטרה.

אמצעים נדרשים במטוס

מחוון מהירות

מצפן

שעון עצר

מפת נווט

קנ"מ המפה

לנווט קצר/מקומי – קנ"מ 1:100.000

לנווט ארוך – קנ"מ 1:250.000

לנווט ארוך מאד - קנ"מ 1:500.000

כלים לתכנון ושרטוט הנווט על גבי המפה

סרגל

מד זווית

מחשבון

עט או עיפרון

מדגש צהוב

מחשבון נווט

סרגל ווימס

ספר המטוס - פרק ביצועים/Performance

שלבי טיסת נווט:

טבלת נתוני הנווט:

רצוי ונוח לבחור מהירות נווט בכפולות 6 כגון – 72, 78, 84, 90 מי"ש.

באם טיסת הנווט מתבצעת במהירות 90 מי"ש אזי בכל דקה יעבור המטוס 1.5 מיל יבשתי.

1.5 מי"ש שווים ל 2.4 קמ"ש.

לפיכך על סרגל המיועד לתכנון ושירטוט נווט עבור מפה קנ"מ 1:100.000 נסמן קו מודגש כל 2.4 ס"מ.

עבור מפה קנ"מ 1:250.000 נסמן קו כל 0.97 ס"מ.

לחלופין ניתן להשתמש בסרגל יעודי - ווימס (או ממקור אחר), בעל שנתות תואמות קנ"מ המפה עליה בחרנו לנווט.

אורך נתיב מירבי

לצורך התדריך הלימודי נניח מהירות 90 מי"ש.

צריכת דלק לשעה משתנה על פי הגובה ובהתאם לטבלה 5-8 שבספר המטוס.

נניח 4.6 גלון לשעה בגובה 8000 רגל.

אם במטוס 24.5 גלון דלק בר שימוש וחייב ביתרת דלק של לפחות חצי שעת טיסה במנחת היעד – 2.3 גלון (על פי תקנות הטיס), ובהנחה שמהתנעה ועד יציאת כוון ראשונה בנתיב צורך כ – 1 גלון דלק, יוותרו 21.2 גלון דלק.

עבור טיפוס לגובה 8000 רגל נדרשים 2 גלון דלק ( טבלה 5-7).

דלק עבור הנמכה נהוג לחשב על פי תצרוכת דלק בשיוט.

מכאן שעבור שיוט והנמכה נותרו 19.2 גלון דלק.

19.2 גלון לפי תצרוכת 4.6 גלון לשעה=4.17 שעות טיסה.

4.17 שעות טיסה במהירות 90 מי"ש=375.6 מיל יבשתי=604 ק"מ.

על מפת קנ"מ 1:250.000 מרחק שעת טיסה הינו 145 ס"מ.

17 מיל שעבור טיפוס על מפת קנ"מ 1:250.000 הינם 27 ס"מ.

קביעת מסלול הנווט

היה ונקודות הנווט נתונות (כגון במבחן רת"א), רשום אותן בטבלה שלעיל ואתר אותן על המפה.

היה והנווט הינו ביוזמתך כטייס ובעלים של מטוס, עליך לתכנן הנווט בהתאמה לכמות הדלק שבמטוס ותצרוכת הדלק הממוצעת בשיוט.

היה ונקודות הנווט ניתנות כנ"צ, הכן חוט באורך 145 ס"מ כפול 4.17 (שעות טיסת שיוט)+27 ס"מ עבור טיפוס ל - 8000 רגל.

נעץ סיכות במפה, החל בנקודת המוצא לנווט דרך יעדי ביניים ועד לנקודת הסיום (שלפני היעד/מנחת היעד).

קשור קצה החוט לסיכה שבנקודת המוצא והעבר דרך יעדי הביניים ועד נקודת הסיום. וודא שאין אורך הנווט מעבר לזמן טיסה מרבי על דלק פנימי, וללא תדלוק ביניים.

הערה : שימוש באמצעים מתוחכמים יותר כגון מערכת תכנון נווט ממוחשבת על PC או GPS אפשריים עבור תכנון נווט פרטי, אך לא ישימים למבחן תיאוריה נווטות - ברת"א.

שרטוט נתיב הנווט

הכוון האמיתי יסומן בחץ אחד.

הנתיב האמיתי יסומן בשני חיצים.

הרוח תסומן בשלושה חיצים.

סביב נקודת המוצא לנווט וכן סביב כל נקודת יציאה לקטע נוסף בנתיב סמן עיגול גדול דיו, שלא יסתיר הנקודה ופרטים אחרים סביבה.

(השתמש בחור מתאים בקוטרו שתקדח בסרגל).

הנח הסרגל ביו נקודת המוצא לנקודת הנווט הבאה אחריה וסמן קו ישר משפת העיגול המקיפה את נקודת המוצא לשפת העיגול המקיפה את נקודת היעד הבאה.

חזור על כך עבור כל קטע נתיב.

ליד כל נקודת מוצא לנתיב ובמרחק נאות ממנה שרטט "משבצת צא כוון" הבנויה שלוש קומות וכוונה עם כוון הקטע הנתיב : עליונה כמשולש עבור כוון הנתיב, שנייה כמלבן עבור זמן קטע הנתיב, ושלישית כצורת חבית, עבור רישום הדלק.

מהירות בנתיבי טיפוס והנמכה

(ראה נתוני טיפוס והנמכה בטבלאות הרלוונטיות שבספר המטוס. (כולל זמן, מרחק ודלק נדרש

עבור נתיב הטיפוס חשב את מהירות האוויר האמיתית -Plan TAS - Airspees - Flight

ומהירות הקרקע המתאימים ל - 2/3 גובה השיוט - Hdg/gs - Plan Ieg - Flight

גובה לחישוב 2/3 הגובה = גובה שדה המוצא מעל פני הים+[2/3( גובה שדה המוצא מעל פני הים - גובה שיוט)]

ייתכן שתגיע לגובה השיוט, טרם שהגעת ליעד הבא בנתיב. זו נקודת גמר טיפוס - TOC. ממנה ועד היעד חשב נתוני מהירות ומהירות קרקע על פי גובה השיוט.

עבור נתיב ההנמכה, חשב את מהירות האוויר האמיתית ומהירות הקרקע המתאימים ל - 1/2 גובה השיוט.

גובה לחישוב 1/2 הגובה = גובה שדה הנחיתה מעל פני הים+[1/2( גובה שדה הנחיתה מעל פני הים - גובה שיוט)]

את התוצאה עגל ל - 500 או ה - 1000 הקרוב.

ייתכן שאת נקודת ההנמכה - TOD צריך להתחיל במהלך הנתיב האחרון ולאחר שעזבת כבר את נקודת המוצא. חשב את החלק הראשון בהתאם לגובה השיוט ואת נתיב ההנמכה על פי נתוני חצי הגובה.

למעשה, קודם חשב את ההנמכה ורק לאחר שהנך יודע מה אורכו של קטע השיוט, חשב אותו.

מהירות בנתיב

עתה עליך לחשב מהירות אוויר אמיתית כפועל יוצא של מהירות מכשירית, גובה טיסה וטמפ' חיצונית בגובה הטיסה.

לשם כך השתמש במחשבון הנווט -

On - Flight - Airspeed - Plan TAS

רשום נתוני מא"א עבור כל קטע נתיב, בטבלה.

הערה: במידה שבחירת מהירות בנתיב הנה בידך, ראה נתוני שיוט בטבלה וגרפים רלוונטים שבספר המטוס

כיוונים

"נתיב אמיתי": זווית הנמדדת בין הצפון האמיתי (גאוגרפי) ונתיב הטיסה המתוכנן, עם כיוון השעון.

הנח מד הזווית/סרגל ווימס כשהוא משיק לקטע נתיב. החלק את מד הזווית/סרגל ווימס לאורך קטע הנתיב המסומן עד שאת מרכזו יחצה קו אורך.

מדוד כוון כל קטע נתיב ביחס לצפון/קו האורך ורשום הנתון המתקבל בקומה העליונה של "משבצת צא כוון" כך שיתאים ויקרא עם כוון הטיסה וכן בטבלת התכנון, באותו קטע נתיב.

לצורך מציאת כוון, ניתן לעשות שימוש במחשבון הוירטואלי שלעיל.

השפעת הרוח על ה"כיוון האמיתי": זווית הנמדדת בין הצפון האמיתי (גאוגרפי) וציר האורך של המטוס, עם כיוון השעון.

את השפעת הרוח על הכוון האמיתי של המטוס חשב באמצעות מחשבון הנווט:

ON - Flight - Plan Leg - Hdg/GS

שים לב ! היה וחישבת קודם לכן מא"א, המחשבון שומר נתון זה עבור החישוב הנוכחי.

רשום בטבלה: מא"א, רוח, כיוון האמיתי וסחיפה (נתיב אמיתי+- כיוון אמיתי).

מאחר והמחשבון מספק בהזדמנות זו גם את מהירות הקרקע - GS, רשום אותה בטבלת התכנון.

תיקון לנטייה המגנטית - הפחת 4 מעלות (שהיא הנטייה המקומית הסטנדרטית) מהכיוון האמיתי ורשום בטבלה הכוון המגנטי.

תיקון לסטייה מצפנית, ראה לדוגמה את הטבלה שלהלן:

אם הכוון המחושב עבור נתיב הנו בין שני ערכים שבטבלה, חשב את הממוצע ולפיו קבע את הסטייה המצפנית לחישוב.

מדוד כוון כל קטע נתיב ביחס לצפון/קו האורך ורשום הנתון המתקבל בקומה העליונה של "משבצת צא כוון" כך שיתאים ויקרא עם כוון הטיסה וכן בטבלת התכנון, באותו קטע נתיב.

לצורך מציאת כוון, ניתן לעשות שימוש במחשבון הוירטואלי שלעיל.

השפעת הרוח על ה"כיוון האמיתי": זווית הנמדדת בין הצפון האמיתי (גאוגרפי) וציר האורך של המטוס, עם כיוון השעון.

את השפעת הרוח על הכוון האמיתי של המטוס חשב באמצעות מחשבון הנווט:

ON - Flight - Plan Leg - Hdg/GS

שים לב ! היה וחישבת קודם לכן מא"א, המחשבון שומר נתון זה עבור החישוב הנוכחי.

רשום בטבלה: מא"א, רוח, כיוון האמיתי וסחיפה (נתיב אמיתי+- כיוון אמיתי).

מאחר והמחשבון מספק בהזדמנות זו גם את מהירות הקרקע - GS, רשום אותה בטבלת התכנון.

תיקון לנטייה המגנטית - הפחת 4 מעלות (שהיא הנטייה המקומית הסטנדרטית) מהכיוון האמיתי ורשום בטבלה הכוון המגנטי.

זמנים

הנח הסרגל במקביל לקטע הנתיב הראשון כאשר ספרת האפס מול נקודת המוצא וסמן על הנתיב המסומן קו חוצה קטן כל עבור כל דקת טיסה.

חזור על כך עבור כל קטע נתיב ששורטט.

ליד כל קו שני, כלומר כל שתי דקות, רשום הזמן שמתחילת קטע הנתיב, משמע 2, 4, 6 .

כוון רישום הספרות כך שיתאים וייקרא עם כוון הטיסה באותו קטע נתיב.

שים לב ! הזמנים הרשומים מתאימים למצב בו מהירות מכשירית = מהירות קרקע.

תיקון זמן על פי רוח נתונה:

מאחר ובמהלך חישוב השינוי הנדרש בכיוון האמיתי על פי השפעת הרוח התקבלה גם מהירות הקרקע, חלק המרחק בכל קטע נתיב במהירות הקרקע של אותו הקטע וקבל הזמן עבור אותו קטע נתיב.

ניתן למצוא המרחק שבין נקודת המוצא של קטע נתיב ובין נקודת היעד, באמצעות המחשבון הוירטואלי שלעיל ולקבל זמן בנתיב ע"י חלוקתהמרחק במהירות הקרקע - GS שיש בידך, כבר מהליכי החישוב הקודמים.

ניתן לבצע החישוב גם באמצעות מחשבון הניווט:

בהמשך לחישוב הקודם עבור קטע נתיב מסויים ולאחר שהושלם והנתונים נרשמו על המפה ובטבלת התכנון:

Back - Leg Time

המחשבון שומר מהירות הקרקע מהחישוב הקודם וכל שנותר הוא להכניס את נתון המרחק של קטע הנתיב ולקבל זמן טיסה לקטע נתיב זה.

חישוב ורישום הדלק

את הדלק מחשבים מהסוף להתחלה, כאשר הדלק הנרשם הנו המינימום הנדרש לביצוע המשימה.

כאמור לעיל, בסיום הטיסה, כלומר בנקודת היעד האחרונה בנווט שהנה לפני מנחת היעד, חייב על פי תקנות הטיס שיוותר במטוס דלק לחצי שעת טיסה לפחות. כמות זו ידועה והנה 2.3 גלון. (בהנחה שתצרוכת דלק לשעת טיסה הינה 4.6 גלון, כאמור לעיל).

לפיכך בתחילת קטע הנתיב האחרון חייב שתיוותר במטוס כמות דלק שיש בה כדי לבצע קטע הנתיב האחרון ועוד 2.3 גלון דלק.

מכפלת זמן הטיסה בנתיב האחרון 60/דקות, בתצרוכת דלק לשעה, תיתן הכמות הנדרשת לקטע נתיב זה.

הוסף עליה 2.3 גלון ורשום בקומה התחתונה של "משבצת צא כוון".

מכאן והלאה יש לחשב תצרוכת הדלק (60/דקות x שעה/תצרוכת דלק) לכל קטע נתיב ולהוסיף לדלק הרשום במשבצת "צא כוון" שלפניו, ועד לנקודת המוצא הראשונה שבתחילת הנווט.

על כמות זו הוסף 1 גלון דלק בעבור התנעה, הסעה, המראה וטיסה עד נקודת המוצא הראשונה בנווט ותקבל מהו מינימום הדלק שחייב להיות במטוס לצורך ביצוע המשימה.

ניתן לבצע החישוב גם באמצעות מחשבון הנווט:

Back - Back - Fuel

המחשבון שומר זמן הנתיב שחושב עבור קטע הנתיב המסויים וכל שנותר הוא להזין את תצרוכת הדלק לשעה - Rate.

הערה לשיטת העבודה:

סדר הליך החישובים שהוצג קודם, נקבע מחמת הצורך להדריך וללמד.

עכשיו שאתה יודע, נכון יותר לבצע על פי הסדר הבא:

סמן על המפה את נקודות נתיב הנווט כולו.

הקף הנקודות בעיגול.

מתח קווי נתיב בין נקודה לנקודה.

צייר "משבצות צא כוון" ליד כל נקודה בנתיב.

רשום כל הנתונים המצויים תחת היד ובטרם ביצוע חישובים (כגון נתונים בשאלת הכנה למבחן רת"א ובמבחן עצמו), על "משבצות צא כוון" שעל המפה ובטבלה.

לאחר מכן, מדוד כיווני נתיב אמיתי ומרחק עבור כל קטעי הנתיב ורשום על המפה ובטבלה.

עתה ובסיוע המחשבון, לגשת לחישוב השפעת הרוח על הכיוון האמיתי, מהירות הקרקע, זמן לקטע נתיב ודלק נדרש לקטע נתיב, עבור כל קטע וקטע ולרשום.

בסיום להשלים כל הנתונים האחרים: כוון מגנטי, זמן מצטבר ודלק מצטבר.

משקל ואיזון

בסיום הליך תכנון הנווט ולאחר שיש בידך נתוני משקלך, משקל הנוסי שעמך, משקל מטען (היה ולוקח) ומשקל הדלק, בצע בדיקת משקל ואיזון במגבלות

נקודות הזדהות

לאורך כל קטע נתיב שבנווט חפש נקודות קרקעיות שבאמצעותן יקל עליך לזהות מקום המטוס ביחס לנתיב המתוכנן. רצוי הצטלבויות כבישים הסמוכות לנתיב, ישובים קטנים, צמתי ואדיות ברורים, תילים וכו'.

נקודות ההזדהות רצוי שיהיו במרחק של 3-4 דקות טיסה, זו מזו.

סמן הנקודות הנבחרות בעיגול סביבן וציין לידן הזמן המדויק בו על פי החישוב יחלוף המטוס לידן.

הדגש את נקודות ההזדהות באמצעות מדגש בצבע צהוב וכן גם תעשה לנקודות המוצא והיעד של כל קטע נתיב ונתיב.

נתוני קשר

לאורך נתיב הנווט ציין התדרים ואותות הקריאה של הפיקוח המרחבי והמקומי.

הרישום ייעשה במקום בו צפוי ודרוש לייצור קשר או שעל פי הוראת הפקח צפוי ודרוש שיורה לעבור לקשר עם פקח מרחבי/מקומי אחר.

לימוד הנווט

יקל עליך מאד לבצע הנווט אם תשנן אותו על הקרקע ועד ידיעה שבע"פ !

ביצוע הנווט

פעולות הטייס במהלך הנווט נחלקות ל – 4 ראשיות :

המראה ונחיתה

צא כיוון

הזדהות

פעולות טיסה

המראה –

המראה , טיפוס לגובה הנווט וטיסה לעבר נקודת המוצא לנווט, היא נקודת "צא כוון" ראשונה.

צא כוון –

הכוון את המטוס כך שבנקודת המוצא הראשונה לנווט ימצא בגובה, במהירות ובכוון הנדרשים בקטע הנתיב הראשון.

מעל נקודת המוצא לחץ והפעל את שעון העצר וודא שאומנם הופעל ורץ.

וודא גובה, מהירות וכוון כנדרש וכרשום במפה.

וודא דלק בכמות שמעל למינימום לביצוע המשימה. וודא נתוני מנוע תקינים.

אם הנתיב ארוך מ – 5 דקות, חזור על בדיקות דלק/ מנוע בהפרשי זמן של כ – 5 דקות, (כפי שסימנת על המפה בשלב התכנון).

הזדהות -

שעון – קרא את הזמן שחלף מתחילת הנתיב.

מפה – על פי הזמן שחלף קרא במפה את מיקומך הנוכחי ואתר נקודת ההזדהות הקרובה והזמן המתוכנן אליה.

שטח – חפש בשטח את נקודת ההזדהות. נוע בעינייך מעצמים גדולים המסייעים באיתור מקומה, אל עצמים קטנים המצויים בקרבתה.

משאיתרת את נקודת ההזדהות, כוון המטוס שיעבור בסמיכות לה כמתוכנן.

במעבר נקודת ההזדהות הצץ בשעון העצר וציין לעצמך אם חלפת אותה בזמן המתוכנן או בהקדמה/פיגור. אם הקדמה/ פיגור אז בכמה.

בצע חישוב הרוח ע"י היחס שבין הקדמה/פיגור לזמן המתוכנן לנקודת ההזדהות.

יחס זה כשהוא מוכפל במהירות הטיסה ייתן את רכיב אף/גב של הרוח באותו קטע נתיב ויסיע לחזות הקדמה/פיגור אל נקודות ההזדהות הבאות,

כמו גם לנקודת היעד של קטע הנתיב.

צא כוון חדש –

לקראת סיום קטע הנתיב, עדכן עצמך מהמפה בנתוני הזמן המתוכנן לסיום הנתיב ובנתון הכוון של הנתיב הבא.

מעל נקודת היעד של קטע הנתיב הנוכחי שהיא נקודת המוצא לקטע הנתיב הבא, קרא משעון העצר את הזמן שבוצע בפועל. עצור את מהלך שעון העצר,

אפס והפעל מחדש. וודא שהשעון רץ.

פנה לכוון הנתיב החדש.

וודא גובה, מהירות וכוון כרשום במפה.

השווה כמות דלק בפועל כנגד מינימום לביצוע המשימה.

על זמן הקדמה/פיגור של הנתיב הקודם, צפה לרכיב רוח בהתאם בקטע הנתיב החדש.

עבור לתהליך הזדהות.

פעולות הטיסה -

שמירת גובה מעל פני השטח תבוצע באמצעות הגה הגובה, לפיכך המנוע הוא האמצעי לשמירת המהירות.

מאחר ומרבית הנווט תתבצע בגובה יציב פחות או יותר, סביר שכוח המנוע ישמר קבוע בסל"ד מסוים ורק שנויי גובה משמעותיים יחייבו שנוי בכוח המנוע לפרקי זמן מוגבלים.

על מנת לשמור כוון, לאחר התייצבות בכוון קטע הנתיב בחר עצם רחוק, שים עליו את האף והמנע מלרדוף אחר כל תנודת מצפן.

צפה קדימה לזיהוי מכשולי קרקע העשויים לסכן אותך ובפרט קווי מתח גבוה ואנטנות.

החזק את המפה גבוה יחסית כך שבעת קריאתה תראה גם את מצב אף המטוס. זכור ששקיעה ארוכה בקריאת המפה עלולה להסב תשומת לבך ממצב אף המטוס, מה שעלול להוביל להנמכה בלתי מבוקרת ועד פגיעה בקרקע.

המנוע ככול שהוא אמין עלול גם לבגוד. זכור את הכלל : "אחד ביד ושניים קדימה".

דלק

נווט המתוכנן על מגבלת הדלק מחייב ערנות מוגברת לכמות בפועל כנגד מתוכננת. גם אם לכאורה יש יתרות דלק גדולות בתחילת הטיסה הן יכולות "להעלם" מחמת רוח אף חזקה הגורמת פיגור מתמיד, כלומר זמן טיסה ארוך מהמתוכנן.

בנווט החוזר אל נקודת המוצא הראשונית – נווט מעגלי, ההפסד בזמן טיסה מול הרוח אינו מתקזז עם רווח זמן טיסה שעם הרוח. אל תבנה על זה וחתוך הנווט או קטעים ממנו בטרם תמצא עצמך בצרה.

תיקוני נווט

רוח צולבת או רכיב צולב גורמים סחיפת המטוס מהנתיב המתוכנן. ניתן לתקן לנתיב מקביל, לתקן לנתיב או לתקן ליעד.

תיקון לנתיב מקביל:

על פי המיקום הקרקעי יחסית לנתיב המתוכנן, נעריך את זווית הסחיפה ונבצע שינוי כוון מצפני כשעור זווית הסחיפה, אל נתיב מקביל לנתיב המתוכנן.

תיקון לנתיב:

יבוצע בטרם הגיע המטוס למחצית הנתיב.

על פי המיקום הקרקעי יחסית לנתיב המתוכנן, נעריך את זווית הסחיפה ונבצע שינוי כוון מצפני כפול משעור זווית הסחיפה, אל כוון הנתיב המתוכנן.

תיקון ליעד:

יבוצע לאחר שהמטוס מעבר למחצית הנתיב.

על פי המיקום הקרקעי יחסית לנתיב המתוכנן, נעריך את זווית הסחיפה מנקודת המוצא ונוסיף לה הערכת הזווית אל היעד. נצרף את שתיהן ונבצע שינוי כיוון מצפני אל כוון היעד.

חוק 1 ל - 60:

שיטה פשוטה יחסית לחישוב זווית סחיפה תוך כדי הטיסה. אף שאינה מדויקת, ערכיה טובים דיים עבור נווט ראיה.

הכלל - במעגל שהרדיוס שלו 60 יחידות אורך, הקשת מול זווית מרכזית של מעלה אחת, שווה ליחידת אורך אחת.

יחידות אורך יכול שיהיו ס"מ, מטר, קילומטר, רגל, יארד, מייל יבשתי או מייל ימי.

בטיסת נווט, סטייה של יחידת מרחק אחת לאחר טיסה של 60 יחידות אורך שווה לסחיפה של מעלה אחת.