מושגי יסוד :

יציבות סטטית

נטייתו של גוף לחזור למצב שווי המשקל ממנו יצא כתוצאה מהפרעה כלשהי.

יציבות סטטית נטרלית/אדישה – הגוף שומר על מצבו או מקומו החדש לאחר ההפרעה.

יציבות סטטית שלילית – הגוף אינו חוזר למצבו הראשוני לאחר ההפרעה ואף מתרחק ממנו.

יציבות סטטית חיובית – הגוף חוזר למצבו הראשוני לאחר ההפרעה.

יציבות דינמית – תוך כמה זמן יחזור גוף בעל יציבות חיובית למצבו הראשוני, לאחר הפרעה.

יציבות דינמית שלילית – יעבור זמן רב עד אשר הגוף יחזור למצבו הראשוני לאחר הפרעה, או שיגביר את התנועה יותר ויותר עד התבדרות מלאה.

יציבות דינמית נטרלית/אדישה – יעבור זמן עד אשר יחזור למצבו הראשוני לאחר הפרעה.

יציבות דינמית חיובית – יעבור זמן קצר עד אשר יחזור חמקומו לאחר הפרעה.

יציבות דנמית חיובית – יעבור זמן קצר מרגע ההפרעה ועד חזרת הגוף למצבו הראשוני.

ככלל, מסוק אינו יציב דינמית וסטטיית, במיוחד על ציר האורך שלו.

גורמי אי יציבות:

1. אורכו של הזנב והמומנט שלו, מגביר כל תנועה במישור העלרוד.

2. מישור הדיסקה מוטה עם כל תנועת גוף המסוק.

הטיית הגוף מטה את גל הלהבים ומפתחת שינוי פסיעה מחזורי של הלהבים. דבר זה גורר נפנוף להבים המביא לשינויים בהטיית דיסקת הלהבים, שנויים בכוון וקטור העילוי והאצות או האטות. (אף מטה – יאיץ. אף מעלה - יאט).

3. שינוי מהירות הטיסה גוררת התפתחות עילוי א-סמטרי בהאצת המסוק, דיסקת הלהבים תיטה לאחור ותגרום האטה. (תהליך מייצב דווקא).

4. ככלל, מרכז הכובד של מסוק מצוי מתחת לציר הלהבים.

האצה או האטה גוררים תזוזת מרכז הכובד לאחור בהאצה וקדימה בהאטה (עקב ההתמדה). השינוי היחסי של מרכז הכובד גורר תנודת גוף המסוק כולו ועמו דיסקת הלהבים. ההמשך כאמור בסעיף 2 שלעיל.

מערכות ייצוב:

1. במסוק בעל שני להבים, מוסיפים מוט ניצב ללהבים ובקצותיו משקולות.

המערכת מתנהגת כג'ירוסקופ המרסן דווקא את התפתחות הטיית דסקת הלהבים, במקרה של הפרעה.

2. מספר להבים גדול משניים ייתן אפקט דומה למשקולות שלעיל.

3. הוספת מייצב/הגה גובה (לצד מדחף הזנב), מרסנת הפרעות במישור העילרוד (ולכן המיצב/הגה הגובה נשלט ע"י הסטיק במישור העילרוד. זאת כדי לבטל הריסון בעת שהטייס מעוניין בשינוי עלרוד של המסוק).

משקל ואיזון