.רק עבור מתלמדי אז"מ בעל מנוע שתי פעימות, כגון, דריפטר
מנוע שתי הפעימות נפוץ בכלי טיס קטנים כגון מצנח ממונע גלגלי – ממ"ג וטריק. מנוע זה הינו זול לייצור, פשוט מאד מבחינה מכנית ובעל מספר קטן מאד של חלקים נעים בחלקו העליון: בוכנה, טלטל וגל ארכובה בלבד.
יתרונות – משקל קל. יחס דחף/משקל גבוה. מחיר נמוך. אחזקה קלה.
חסרונות – אמינות פחותה ביחס למנוע 4 פעימות. יחס צריכת דלק/כוח גבוה. רמת רעש גבוהה ורמת זיהום אוויר גבוהה.
במנוע זה, מחזור עבודה כללי (הכולל: יניקה, דחיסה, עבודה, פליטה) מתבצע בסיבוב אחד של גל הארכובה, מחצית הזמן בהשוואה למנוע ארבע פעימות וזאת ע"י ביצוע שתי פעולות בו זמנית: דחיסה+יניקה ו- עבודה+פליטה.
הכיצד? במנוע שתי פעימות אין שסתומים (למעט שסתום העלים מס' 3), ותפקידה של הבוכנה לחסום את פתחי היניקה והפליטה בצילינדר במהלך הדחיסה (עליית הבוכנה). כאשר זה קורה, נוצר תת לחץ בחלל גל הארכובה, שגורם ליניקת דלק חדש מהקרבורטור (פתח 3). כאשר הבוכנה עולה שוב, הדלק בחלל גל הארכובה עובר דרך מעבר בצילינדר (1) היישר לתא השריפה.
עליית הבוכנה במהלך הדחיסה (בפעם הראשונה מתבצעת פעולה זו ע"י כבל משיכה או המתנע), גורמת לסגירת פתח מספר (1). לאחר סגירת פתח זה, הבוכנה עדיין במצב עלייה היוצר תת לחץ (וואקום) בחלל גל הארכובה (2) . תת לחץ זה יגרום ליניקת דלק דרך שסתום העלים החד כיווני (3).
שלב שני: הדלק נמצא בחלל גל הארכובה (2). הבוכנה מתחילה לרדת ויוצרת לחץ בחלל גל הארכובה ועל הדלק (2) . שסתום העלים החד כיווני (3) אינו מאפשר לדלק הנמצא לצאת החוצה. הדלק אם כן עובר דרך תעלת יניקה (1) - הפתח היחידי שנשאר פתוח, (1) היישר לתוך חלל תא השריפה.
? בשלב מסוים נשארים פתח היניקה בצילינדר (1) ופתח יציאת הגזים פתוחים. השאלה המתבקשת היא, כיצד מונעים מן הדלק הטרי לצאת דרך פתח הפליטה הגלוי
(סיכוך המנוע (שימון
חלל גל הארכובה במנוע שתי פעימות, אטום. הדבר נחוץ לשם יצירת הפרשי לחץ ליניקת התערובת. דרך חלל זה, התערובת עוברת בדרכה לתא השריפה. לכן, המנוע מקבל את מנת השמן שלו, כשהוא מהול עם הבנזין (באחוז מסויים 2-4%), או ע"י משאבת שמן אוטומטית המושכת שמן ממיכל מיוחד לדבר, שתפקידה לטפטף שמן אל תוך תעלת היניקה או הקרבורטור
בשתי השיטות, תערובת הדלק תכיל שמן, וכשהיא עוברת דרך חלל גל הארכובה, היא משמנת את המיסבים השונים ואת חלל הצילינדר שבא במגע עם הבוכנה. עולה מכאן שלמנוע שתי פעימות אין עוקה כלל
בניגוד למנועים אחרים, מנוע דו-פעימתי שורף את השמן. משום כך, חלקי המנוע הפנימיים שלו, מועדים להצטברות פיח ומשקעים קשים, מהר יותר ממנוע 4 פעימות
כמות נמוכה של שמן בדלק תגרום להתחממות יתר של המנוע והתפשטות הבוכנות . לתצרוכת דלק מוגברת. לחימום יתר של המנוע. להורדת הספק המנוע. עייפות החומר של החלקים הפנימיים של המנוע.
עמעם פליטה– Muffler
צינור הפליטה – אגזוז, תפקידו הוא לעמעם את רעש המנוע.
זהו צינור פתוח ובעל דוד במרכזו אשר מחד מעמעם במידת מה את רעש המנוע ומאידך מפחית ככל האפשר את הלחץ החוזר ועל כן מיועד למנועי 4 פעימות.
הקטנת הרעש מתבצעת בדוד המורכב על צינור הפליטה ואשר אמור להיות בנוי כך שגלי הקול יירסנו את עצמם ע"י התאבכות הורסת.
התאבכות הורסת מתרחשת כאשר לשני הגלים תדירות שווה, והפרש מופע של חצי מחזור. למרות שעוצמת שני הגלים היא מקסימלית ההתיחסות היא לגודל וכיוון האמפליטודה (המשרעת). עבור יותר משני גלים התאבכות הורסת מתרחשת כאשר סכום האמפליטודות הוא אפס.
Tuned pipe אשר הוסבר קודם לכן, אמור לבצע גם הוא את פעולת הקטנת הרעש במקביל לפעולת החזרת הלחץ, אך מהיותו בעל תפקיד כפול, יעילות עמעום הרעש נמוכה יחסית.
מומנט מנוע, הספק, מהירות והקשר ביניהם -
מומנט בהגדרתו הוא כוח סיבובי (ומשום כך נקרא גם "מומנט פיתול"), ומהווה מדד ליכולת המנוע, להמשיך לסובב את המדחף בכוח. המומנט מופק ע"י כוח הבוכנה שמסובבת את גל הארכובה כאשר בסופו של התהליך, כוח זה עובר למדחף. המטוס יאיץ בהתאמה מדוייקת לעקומת המומנט שלו. זאת ועוד, בתאוצה, אם מעמידה ואם בהאצה ממהירות מסויימת, אנו מרגישים רק את המומנט.
כוח-סוס, הוא המדד להספק - כמות העבודה שנעשית ע"י המנוע (סיבובי מנוע) לזמן נתון (בד"כ לדקה).
הספק ומומנט - להנות משני העולמות, האם זה אפשרי ?
רק במידה מסויימת. הדבר תלוי ביעודו של אותו מנוע. מנוע שמיועד לתעופה, מייצר את מירב המומנט בסל"ד גבוה לצורך שלב ההמראה ושלב הליכה סביב בעיקר.
בכדי לקבל מומנט מתאים לדרישה זו צריך גל ארכובה קטן. קוטר צלינדר קטן. מהלך בוכנה קצר. מעברי נשימה רחבים. זמן פתיחת שסתומים ארוך ועוד.
כיצד מתקבל המומנט במנוע ?
במחזור העבודה במנוע, הבוכנה מפעילה כוח, תמיד כלפי מטה. כוח זה מופעל על הטלטל שחלקו התחתון מחובר לגל הארכובה. המומנט הגבוה ביותר יתקבל כאשר הטלטל ניצב ב-90 מעלות ביחס לקו הדימיוני בין פין הטלטל התחתון לציר גל הארכובה.
דוגמא מהחיים : פתיחת אום הגלגל במכונית ע"י מפתח. הצורה הנכונה לפתוח אום, היא לחבר אליו את המפתח במקביל לכביש ולעמוד על קצהו תוך הפעלת הכוח ב-90° אליו. זו הצורה שבה תייצר את המומנט המרבי.
משתנה נוסף שישפיע על המומנט הוא אורך המנוף - המרחק בין נקודת החיבור התחתונה של הטלטל לבין ציר גל הארכובה. כאשר לפי הדוגמא שלעיל, ציר גל הארכובה הוא האום (שצריך לסובב), והמרחק עד נקודת חיבור הטלטל הוא אורך המפתח (המנוף).
גל ארכובה בקוטר גדול יותר, יאפשר מנוף גדול יותר לכוח הבוכנה, וכתוצאה מזה, המומנט יגדל.
אמצעים נוספים להעלאת המומנט במנוע נתון :
להעלות את יחס הדחיסה. ככל שהלחץ בתא השריפה גדל, כך הכוח שמופעל מטה על הבוכנה גדל, והמומנט גדל בהתאם.
פתיחה הדרגתית של שסתומים ע"י תיזמון שסתומים משתנה.
תעלות יניקה צרות.
קרבורטורים, עם קוטר קטן. ככל שמעברי היניקה צרים יותר, מהירות התערובת תהיה גבוהה יותר. התערובת שעוברת במעברים צרים מגבירה את מהירותה ואיכותה הסופית בתא השריפה.
האם המומנט במנוע קבוע ?
ראשית, המנוע מייצר מומנט רק במחזור העבודה, כשהבוכנה נעה בכוח מלמעלה-למטה. טווח ייצור המומנט של בוכנה אחת, פחות מ- 180° בגל הארכובה - כלומר כחצי סיבוב, מתוך 720° או 360° (4 פעימות או 2 פעימות בהתאמה). עוצמת המומנט משתנה עם סיבוב גל הארכובה ובהתאם לזוית המנוף מול הטלטל. מומנט מתקבל רק כאשר כוח פועל על המנוף בזויות אנכיות אליו. בנקודה המתה העליונה והתחתונה של הבוכנה, לא מיוצר כל מומנט. כמו הפעלת כוח על אום גלגל, כאשר המפתח מחובר ב- 90° לכביש, ואתה עומד על קצהו. מומנט סיבובי לא יופעל על אותו האום.
* TDC - TOP DEAD CENTER, היא הנקודה המתה העליונה, תיאור מיקומה של הבוכנה, כשהיא נמצאת בנקודה העליונה ביותר בתוך הצילינדר, קורה בסוף מחזור הפליטה והדחיסה.
BDC - BOTTOM DEAD CENTER, היא נקודה מתה תחתונה, תיאור מיקומה של הבוכנה, כשהיא נמצאית בנקודה התחתונה ביותר, קורה בסוף מחזור היניקה והעבודה.
כיצב מחשבים מומנט ?
מומנט = כוח X המרחק מהציר
לדוגמא: הבוכנה מפעילה כוח של 40 ק"ג על הטלטל. המרחק בין מרכז פין הטלטל התחתון, לבין מרכז גל הארכובה הוא 5 ס"מ (0.05 מטר).
המומנט שיתקבל בציר גל הארכובה יהיה 40 ק"ג כפול 0.05 מטר = 2 קג"מ
ישנם עוד משתנים שניתן לקחת בחשבון ושלא מופיעים בנוסחה הפשוטה. משתנים כגון, משקל המנוף, הזוית שבו הוא נמצא, וחלוקת המשקל שלו.