הגדרה: שינוי מוגדר במהירות הטיסה תוך שמירת גובה וכיוון
כללי:
מטוס הטס בטיסה ישרה ואופקית מקיים שוויון כוחות –
דחף = התנגדות
עילוי = משקל
אם נבחן את נוסחת העילוי: L=1/2 ρ V² S CL
נראה את הקשר הישיר בן המהירות (V) לכוח העילוי (L ) .
בזמן הקטנת מהירות יקטן העילוי והשוויון – עילוי = משקל לא ישמר ולכן שמירת הגובה לא תתאפשר.
כדי לשמור על השוויון נדרש פיצוי כנגד הפחתת המהירות.
הגדלת זווית ההתקפה גורמת להגדלת העילוי ומפצה על הפחתת המהירות, מסומנת בנוסחת העילוי כ CL .
ע"י הרמת אף המטוס אנו מגדילים את זווית ההתקפה ולהפך.
לכל מהירות יש זווית התקפה המתאימה לה או כפי שרואה זאת הטייס, לכל מהירות מצב אף מתאים על האופק.
בגרף שלפנינו נראה את הכוח הנדרש או סל"ד ביחס למהירות בטיסה ישרה ואופקית.
נזהה בגרף תופעה מעניינת: ככול שנקטין מהירות יידרש פחות כוח מנוע לשמירת הגובה, אך הדבר נכון עד למהירות 55 מי"ש לערך. מתחת ל - 55 ועד מהירות ההזדקרות תידרש תוספת כוח כדי לשמור על הגובה
יש כוח מנוע שמתאים לשתי מהירויות אחת מעל 55 ואחת מתחת ל – 55.
הסבר לתופעה הוא הגרר הגדול הנוצר במהירויות נמוכות, בשל זווית ההתקפה הגדולה הנדרשת לשמירת העילוי.
יש לשים לב שבזמן שהמטוס מיוצב במהירות אטית, הרמת אף תביא באופן מידי להגדלת ההתנגדות ולכן לנפילת מהירות.
המנוע במצב זה נמצא בזווית גבוהה ביחס לאופק ולכן רכיב מכוח הדחף מופנה מעלה כתוספת לעילוי וכך בזמן פתיחה או סגירה של המנוע, יושפע באופן ישיר כוח העילוי ולכן אזור מהירויות זה הקרוב למהירות המינימלית נקרא אזור ההיפוך.
אם עד מהירות ההיפוך נדרש פחות מנוע לשמירת גובה ככל שהמהירות פחתה, אזי מתחת למהירות ההיפוך יידרש יותר מנוע לשמירת גובה, ככל שהמהירות פוחתת.
ביצוע:
תחילת התרגיל מהירות 80 מי"ש, סל"ד 3800, גובה '500 וכיוון מוגדר.
הקטנת מהירות ל- 40 מי"ש :
הפחתת מנוע ל3400 סל"ד
הרם אף בקצב המתאים לשמירת הגובה. בדוק מד שעור נסיקה 0 וגובה נשמר.
במהירות 70 מי"ש הורד מלא מדפים.
ב 50 מי"ש ופחות, פתח מנוע באטיות וכמידת הצורך לשמירת הגובה, תוך לחיצה על דוושת ימין.
יצב אף ב - 40 מי"ש ושמור גובה.
תידרש לסל"ד של 4200-4400 לערך, כתלות במשקל המטוס ותנאי מז"א.
חזרה למהירות השיוט:
הורד "אף 80" לאופק.
פתח מנוע ל – 4000 סל"ד והגבר למהירות שיוט.
במהירות 60 הרם מדפים.
דגשים :
במהירות 40 מי"ש המטוס קרוב למהירות ההזדקרות ולהפלת חרטום. הייה עדין על הגה גובה, העזר בדוושות לשמירת יציבות רוחבית.
אם האף נפל, אסוף מעט מהירות והרם אותו מחדש לגובה הנדרש מעל האופק כדי לשמור מהירות 40.
הערה : לתרגיל זה אין שימוש מעשי וכל תכליתו היא הגברת המיומנות בשליטה במטוס במצבי קיצון