שיטת Primary and Supporting (מכשירים ראשיים ומסייעים) היא טכניקת הטסה בסיסית בטיסת מכשירים (IFR), המגדירה עבור כל תמרון אילו מכשירים מספקים את המידע הישיר והחשוב ביותר לשליטה במטוס, ואילו מכשירים מגבים ומאמתים אותו. השיטה מחלקת את הבקרה על המטוס לשלושה פרמטרים קבועים — עלרוד (Pitch), גלגול/הטיה (Bank) וכוח מנוע (Power)
עקרונות השיטה
מכשיר ראשי (Primary). המכשיר שמספק את החיווי הישיר והמדויק ביותר עבור פרמטר מסוים ברגע נתון. לרוב זהו המכשיר שאמור להישאר קבוע במהלך התמרון, כך שכל סטייה בו מעידה על הצורך בתיקון מיידי.
מכשירים מסייעים (Supporting). שאר המכשירים שמגיבים לאותו פרמטר ומסייעים לטייס לבצע את התיקון הנדרש או לוודא שהמכשיר הראשי תקין.
דינמיות לפי שלב הטיסה. זהות המכשירים הראשיים משתנה בהתאם לתמרון שהטייס מבצע. ברגעי המעבר בין מצבי טיסה (למשל כניסה לטיפוס או לפנייה), אופק מלאכותי (Attitude Indicator) משמש כמכשיר הראשי, ולאחר התייצבות התמרון הוא הופך למכשיר מסייע.
חלוקת המכשירים לפי פרמטר
לפי מדריך טיסת המכשירים של רשות התעופה הפדרלית (FAA Instrument Flying Handbook), המכשירים מתחלקים לשלוש קבוצות קבועות
עלרוד (Pitch). אופק מלאכותי, מד גובה, מד מהירות ומד שיעור נסיקה (VSI).
גלגול והטיה (Bank). אופק מלאכותי, מצפן ג'ירוסקופי (Heading Indicator), מתאם פנייה (Turn Coordinator) ומצפן מגנטי.
כוח מנוע (Power). מד מהירות ומחווני מנוע כמו מד סל"ד (Tachometer) או מד לחץ סעפת (Manifold Pressure)
יתרונות השיטה
מניעת קיבעון (Fixation). השיטה מכתיבה לטייס סריקה מסודרת של לוח המכשירים ומונעת התמקדות במכשיר בודד.
היערכות לתקלות (Partial Panel). מכיוון שהטייס לומד להסתמך על שילוב מכשירים ולא רק על האופק המלאכותי, קל לו יותר להמשיך להטיס את המטוס בבטחה במקרה שאחד המכשירים מתקלקל